כשהתפשטתי.

בעוד חצי שעה אני אכנס לאולם מסויים, בכנס בלוגים אישיים של יונית צוק ואושרה פחימה שמש.

אני אהיה שם כי לפני ככה וככה זמן אושרה הודיעה לי שהיא רוצה אותי על הבמה,

אני חשבתי שהיא חמודה וקצת מבולבלת, כי, הלוווו, יש לי איזה פוסט וחצי בבלוג הזה.

מה קשור עכשיו במות?

אבל היא לא ויתרה, ומפה לשם אני כבר מאופרת, עם השמלה שאני תמיד לובשת לאירועים חגיגיים (כן, בנות, אני הכי ממחזרת בגדים לאירועים כי לא מחליפים סוס מנצח שהזמנתי במיוחד מארצות הברית).


משהו עובר עליי בתקופה האחרונה, ואתמול,

בסדנת תקשור שהעברתי,

הרגשתי שהגעתי לשיא חדש-

שיא חדש של פשטות, אמת, ענווה, וכנות.

אני מרגישה שמשהו בי מתקלף עוד ועוד,

כבר חודשים ארוכים,

פשוט בזמן האחרון זה מהר וחזק יותר.

לרגעים בודדים זה מבהיל, רוב הזמן זה כל כך כל כך נעים.

זה כמו להגיע הביתה,

אבל לראות אותו בעיניים חדשות.


אז עד לפני יומיים פחדתי שלא יהיה לי מה לומר שם על הבמה,

על בלוגים או על כתיבה,

כי מי אני? פישרית קטנה שלא מבינה מהחיים שלה ובעיקר מהבלוג שלה :)


אבל בתכלס?

הלב יודע למה הבלוג הזה נפתח,

גם אם עוד אין לזה מילים בדיוק

ואולי הבמה הזו היום

היא הזדמנות-

הזדמנות לעמוד חשופה,

להביא אמת אחרת

שאני אפילו לא יודעת מה היה תהיה עד הרגע שהמיקרופון יעבור לידי,

אבל עכשיו אני בוטחת בלב שיומר בדיוק את מה שצריך להישמע.

ואולי זה הכל?

אולי זו התשובה לכל שאלות ה"מה אני עושה בעולם הזה"?

לתת ללב לדבר,

להקשיב,

לכוון

ולהראות גם לאחרים שזה די מגניב לחיות ככה?


אולי.


ככה, בלי פילטר, עם הלב בחוץ

126 צפיות1 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

השיווק החדש

בשלושה ימים האחרונים מגיעים אליי מכל מיני כיוונים פוסטים שמדברים על הכתיבה הרגשית, החשופה, ככלי שיווקי. חוץ מאחד כולם דיברו על זה במיאוס. משהו דוגמת "תפסיקו לספר לנו על הרגשות שלכם ואז למכור לנו משהו

כשהחיים לימדו אותי על המוות

ב 3.3.2002 דיוויד נהרג. הוא היה המדריך שלי במכינה הקדם צבאית וגם האדם הראשון שהיה קרוב אליי שמת. כתבתי כבר הרבה בחיי על היום שבו הוא נהרג ואיך זה היה היום שבו החיים שלי השתנו לנצח, אבל זה דווקא לא מה

כרמל גליציאנו |   טלפון: 0528991161     |    מייל:  carmel@carmelg.com  |