את לא מגזימה אם את לא רוצה להסתפק ב"בסדר".
את לא מפונקת אם את רוצה את החיים האלה כמו שאת רוצה אותם ולא ליד.
את לא חצופה אם את רוצה את הכי טוב שיש בשבילך,
ואת ממש לא גרידית אם את רוצה יותר- יותר אהבה, יותר כסף, יותר הצלחה, יותר סיפוק, יותר יופי בחיים.
את פשוט אישה שאפתנית, וזה, דארלינג? חתיכת דבר להתגאות בו.
אפשר להפסיק להתנצל ולצמצם ולהסתפק במה שיש ולהתחיל ליצור לעצמך את החיים שאת רוצה איך שאת רוצה? 
(התשובה היא כן, ברור שאפשר, והזמן הוא אתמול. או לפחות עכשיו.)

​