בשלושה ימים האחרונים מגיעים אליי מכל מיני כיוונים פוסטים שמדברים על הכתיבה הרגשית, החשופה, ככלי שיווקי. חוץ מאחד כולם דיברו על זה במיאוס....
תעצרי רגע, תנשמי עמוק, תניחי ידיים על הלב.
עצמי עיניים ושאלי את עצמך:
האם אני באמת מוכנה? האם אני באמת מוכנה שהחיים שלי ייראו אחרת?
האם אני מסכימה באמת להיפתח לאפשרויות חדשות?
האם אני באמת באמת מוכנה לעוצמת הרגש הזאת שמרגיש מי שחי את החלום?
אם התשובה היא כן, ואת מרגישה את זה עמוק עמוק בפנים?
אז השינוי התחיל ממש ברגע זה.
ברגע ה'כן'.
אז מזל טוב, החיים שלך עומדים להשתנות ♡
פוסטים אחרונים בבלוג
ב 3.3.2002 דיוויד נהרג. הוא היה המדריך שלי במכינה הקדם צבאית וגם האדם הראשון שהיה קרוב אליי שמת. כתבתי כבר הרבה בחיי על היום שבו הוא נהרג...